צור קשר     עברית   |  English
דף הבית        על רועי       דמותו כמפקד       צל"ש       בעוז רוחו        אלבום תמונות       הנצחה       מהעיתונות       וידיאו       דברים לזכרו
דברים לזכרו     

  
משפחת קליין היקרה
שם הכותב: ענת בזק (קמסלר)

תאריך:

משפחת קליין היקרה, שלום וברכה! מכתב זה נולד במחשבותיי עוד בקיץ, אחרי הלוויה של רועי ה.י.ד. ובמהלך ימי השבעה. בשבוע שעבר, בימים שלפני כניסת החג, שוב רציתי לכתוב לכם ולומר שאנו זוכרים אתכם, האנשים היקרים שלא חוזרים לשגרה של לפני המלחמה, ולאחל לכם שנה טובה עד כמה שאפשר במקום שאתם נמצאים בו. במוצאי החג אחותי נאוה סיפרה לי שהיא פגשה אתכם בבית הכנסת ושלחתם לי דרישת שלום, אז החלטתי שהגיע הזמן להפר את השתיקה ולהוציא מהלב אל הכתב מעט מהרגשותיי ומחשבותיי כלפיכם ואליכם בחודשיים האחרונים.  

                                                                                                                  לדברים בהרחבה>

רועי
שם הכותב: יהונתן שריד

תאריך:

רועי... זכיתי להיות איתך במשך 7 החודשים האחרונים בשירות. 7 חודשים שבמבט לאחור השפיעו רבות על מהלך חיי. למדתי ממך המון. היית השילוב המושלם בין כל האידיאלים בהם האמנת, לבין כל מישורי החיים בהם חיית. ידעת לשלב באומנות בין תפקידך הסמכותי בגדוד לבין העובדה המדהימה כשלעצמה שלא ידעת מה זה כעס. הכל בחיוך, הכל בנועם. לפעמים אפילו חיכיתי שתכעס, כדי שאנשים ידעו שעברו את הגבול. אבל לא, לא נתת לשום דבר להוציא אותך מהמודעות הטהורה שלך. אני זוכר יום אחד שהיה איזה משהו שכמעט גרם לך לאבד שלווה, אמרת לי "יוני, בוא יוצאים למד"ס, אני חייב לרוץ קצת כדי להירגע". אחרי הריצה כבר ישבנו בנחת על כוס קפה והעניין נשכח כלא היה. האידיאליזם שלך היה טהור, ללא כל גינוני שררה. רצית להמשיך להתקדם רק כי ידעת שצריכים אנשי אמונה בצבא.  

                                                                                                                  לדברים בהרחבה>

רועי- הילד עם החיוך הנצחי
שם הכותב: אביחי בליצקי

תאריך:

שלום למשפחת קליין היקרה, התרגשתי למלא בקשה זו של כתיבת זכרון אודות רועי. אני הכרתי את רועי כילד, שהיה האח הקטן של יפעת ונעה או החניך של רן, ענת עודד ואילנית. הדבר שהכי חרוט לי בראש- זה פשוט- החיוךהנצחי והכובש שלו. כאשר הייתי חולף לידו בסניף או ברחוב אחוזה, ואני הייתי הגדול- והוא החניך הפצפון, הוא תמיד היה מקדים שלום עם חיוך ענק כמו שרק הוא ידע. חיוך, שאומר הכל 

                                                                                                                  לדברים בהרחבה>

לזכרו של רועי
שם הכותב: שאול ציוני

תאריך:

רועי בעולם של דימויים, של ציניות, של קלישאות, של ניהילזם חובק כל, בעולם הזה, מתייצבת לה דמותו של רועי כאנטיתזה ברורה. ומדוע? כי רועי, שכולם כל כך אהבו אותו ואהבו לאהוב אותו, היה אדם של מהות, של פתרונות, של מזג נעים, של חוכמה אמיתית. הדברים שנכתבים כאן באים מעומק ליבי, ויש בהם כנות מוחלטת. את רועי אהבתי מאוד. רועי ואני התגייסנו ליחידת "עורב" צנחנים וכאשר הוקמה יחידת אגוז, עברנו ביחד עם כל הצוות ליחידה החדשה, שמטרתה היתה להילחם בלוחמת גרילה כנגד ארגון החיזבאלה. הצוות שלנו היה קטן ביותר, בסה"כ 12 לוחמים. את רועי "סימנתי" די מהר. כי כשאתה מתגייס אתה נקרע מעולמך התרבותי, האישי והרוחני, וחווה מעין בדידות מסוימת. אבל רועי בשבילי עוגן ברור, אדם שאני יכול לדבר איתו, אדם חושב ועדין. וככה, חלפו להם החודשים והמסלול התקדם, ונעשינו חברים. כשהיו לי מחשבות פילוסופיות (והשירות הצבאי הוא מקור השראה לא רע למחשבות מסוג זה) רועי היה האדם הראשון שהייתי פונה אליו, הוא תמיד היה מבין, משתתף, לא רק באופן שכלתני, אלא גם במובן הרגשי.  

                                                                                                                  לדברים בהרחבה>

  


1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41




הוסף דברים