צור קשר     עברית   |  English
דף הבית        על רועי       דמותו כמפקד       צל"ש       בעוז רוחו        אלבום תמונות       הנצחה       מהעיתונות       וידיאו       דברים לזכרו
דברים לזכרו     

  
מלח הארץ
שם הכותב: מאור

תאריך: 04/05/2014

אי אפשר לתאר במילים אדם כמוך ! 

                                                                                                                  לדברים בהרחבה>

תמיד שמעתי את שמו
שם הכותב: סתו

תאריך: 05/04/2014

תמיד שמעתי את שמו של רועי, הרי נחשב הוא למותג בכל ימי הזיכרון. חשבתי לעצמי כי אם מוזכר כל שנה וודאי ע״י אדם גדול היה, אל כח שנה חטאתי מחדש ולא בדקתי מה עשה רועי שהשאיר מאחריו חותמת כזו גדולה. בצבא עברנו הרצאה עליו ואמרתי לעצמי בסוף, שאין מחילה לכפיות הטובה שלי. אמנם רועי זינק על הרימון בכדי להציל את חייליו, אבל זוהי רק דוגמה למיימדי נאמנותו לעם ישראל. רועי קפץ בשביל להגן על כולנו, כי אדם כזה היה. סיפורן מעורר השראה ובצור חייל אקח ממנו דוגמה למופת להמשך שירותי בצה״ל. חונך רועי לפי ערכים מסוימים מהבית, ועל כך מגיע גם צל״ש למשפחתו שחינכו אותו כך.  

                                                                                                                  לדברים בהרחבה>

נזכור אותך תמיד מלאך יקר ואהוב. נכנסת להמון אנשים ללב, אנשים שלא הכרו אותך מעולם...
שם הכותב: סער

תאריך: 06/11/2013

למה כל הטובים נלקחים מאיתנו ? נקרע הלב לראות את התמונות היפות שלך כאן. השם שלך נחרט אצל כולנו עמוק עמוק בלב ורק גופך נלקח מאיתנו. שמך ומי שהיית נשארו איתנו לעד. 

                                                                                                                  לדברים בהרחבה>

דברים לזכרו של רועי- אזכרה במלאת 7 שנים לנופלו.
שם הכותב: אלעד עוזרי

תאריך: 08/08/2013

ס"ד רועי, מפקדי. 7 שנים עברו מאז המלחמה, מאז אותו קרב בבינת ג'בל ונדמה כי הזמן אינו עושה את שלו. אינו מכהה את תחושת הכאב והצער על נפילתך. 3 חודשים זכיתי להיות במחיצתך ולספוג ממך דברים שמשפיעים עליי גם היום ואני בטוח כי ישפיעו עליי גם בעתיד. זכור לי כי בתקופה שלפני הכניסה של הגדוד ללבנון, היית נרגש מאוד. הרגשתי את זה בנסיעות איתך לצפון ובחזרה לעזה, בשיחות שניהלנו ובכלל, היה אפשר לראות על פניך את ההתרגשות. מבחינתך, כניסה ללבנון הייתה מעין סגירת מעגל, פרטית וצבאית. האמנת כל כך בזכותנו להגן על תושבי גבול הצפון והאמנת בכוחנו להכריע את האויב מכה נחרצת. יותר מכל האמנת בצדקת הדרך ובארץ ישראל וגבולותיה. כשכולם השתמשו בביטוי "נכנסים לארץ זרה" "למדינה אחרת" תמיד היית אומר שאין פה שום ארץ זרה, זו הארץ המובטחת לנו, ואנחנו זוכים להילחם על אדמת הקודש של ארץ ישראל. לא פחדת ולא היססת לרגע. כנראה שכך חונכת רועי, וכך ניסית להנחיל לחיילך, את אהבת הארץ והאמונה בצדקת הדרך. וכל זה אל מול ההיסוס של הדרגים המדיניים באותה תקופה. בפרשת מטות, אותה קראנו בשבת האחרונה, פונה הקב"ה אל משה ואומר לו: "נקום את נקמת בני ישראל מאת המדיינים- - - אחר, תאסף אל עמיך" ומשה, שמבין לגמרי את משמעות הציווי אודות גורלו שלו מוריד ישר את הפקודה מטה ופונה לראשי השבטים: "החלצו מאיתכם אנשים לצבא ויהיו על מדיין לתת נקמת ה' במדיין" משה משתמש בביטוי זירוז באומרו "אלף למטה, אלף למטה" שלא יהססו בגלל המחשבה על אובדן המנהיג, יש משימה לבצע, יש ציויי מאת ה'. 

                                                                                                                  לדברים בהרחבה>

  


1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41




הוסף דברים