הקרב בבינת ג'בל במהלך מלחמת לבנון השניה היה בודאי הקרב הקשה והמפורסם ביותר.
בימים הראשונים של המלחמה גדוד 51 של גולני היה בפעילות בדרום, במסגרת "גשמי קיץ" מבצע שהנפיק צה"ל בעקבות חטיפתו של גלעד שליט, למצוא אנשי חמאס. החיילים הוקפצו בבהילות צפונה .
חטיבת גולני הגיעה לבינת ג'ביל במבצע שזכה לכינוי "קורי הפלדה" – תגובה לנאום "קורי העכביש" שנשא מזכ"ל חיזבאללה השייח חסן נסראללה.
ב-24 ליולי 2006 נכנסו ארבעת גדודי החטיבה לפאתייה המזרחיים של בינת ג'ביל.
גדוד 51 התפצל לשניים: המג"ד סגן אלוף יניב עשור, הוביל חלק מהכוח, וסגנו רב סרן רועי קליין, הוביל את חיילי פלוגה ג' , שהשתלטה על שני בתים צמודים. ביומיים הראשונים בחסות הפצצות של חיל האויר, חשו הלוחמים ביטחון. כבר ביום הראשון בלבנון רשמו לוחמי הכוח הצלחה כשהרגו מחבל שעבר במקום. עליו מצאו הרבה אמצעי לחימה . לאחר יומיים היו אמורים לצאת מלבנון, אך הפקודה השתנתה בשלוש לפנות בוקר ובמקום לחזור הוחלט שיכנסו עוד פנימה לכפר.
בשעה שלוש לפנות בוקר החלה הפלוגה, על שלוש מחלקותיה, חוד חבלה ופטרול להעמיק אל תוך העיירה בינת ג'בל.
לפני אור ראשון ניתנה הפקודה להשתלט על שלושה בתים סמוכים בעיירה בסמוך לחומה. כל מחלקה קיבלה משימה להשתלט על בית אחר. מחלקת החבלה נכנסה לבית הצפוני בקו הבתים ועשתה זאת בקלות יחסית. למחלקת הפטרול זה לקח קצת יותר זמן אבל לבסוף הצליחו הלוחמים לפרוץ פנימה ולהשתלט על הבית השני.
המחלקה השלישית שניסתה לפרוץ לבית הקרוב יותר לחומה, נתקלו בדלת מפלדה. מפקד המחלקה סגן עמיחי מרחביה ניסה לפרוץ את הדלת יחד עם סגן מפקד הפלוגה סגן אלכס שוורצמן והסמג"ד רועי קליין. הדלת לא נכנעה. נדרש להשתמש ב"פריצה חמה", כלומר, במטען חבלה. אך גם ירי בבריחי המנעולים לא עזר.
רס"ן רועי קליין קרא לאביתר דאהן, המטוליסט של המחלקה. אבל גם זה לא עזר בפריצת הדלת. קליין ושוורצמן המשיכו בנסיונות הפריצה לבית. הם לקחו לבנת חבלה מהכוח של המ"פ חכימה וניסו לפרוץ את הדלת. לפתע, ג'ינג'י הנגביסט נתן צרור יריות, וצעק 'נתקלנו'. זה מה שהיווה את יריית הפתיחה לקרב שיגבה מאוחר יותר שמונה הרוגים.
המחבלים החלו לזהות את הלוחמים והחלו לזרוק רימונים לתוך החצר. מרחביה וקליין פקדו על המחלקה לשכב, להשיב אש, לזרוק רימונים לצד השני. המפקדים הבינו שמוכרחים לשתק את מקורות הירי שמעבר לחומה. המהלך הצבאי המתבקש היה איגוף דרך מטע הזיתים שהיה בסמוך. קליין שלח את מרחביה מפקד מחלקת החוד, לאגף את החומה. מרחביה יצא עם עוד שלושה חיילים בריצה לכיוון המורדות הדרומיים של המטע ולאורך החומה. להפתעתם הם נתקלו בחומה נוספת, פנימית וגבוהה שאותה לא יכלו לעבור. חיזבאללה ניצלו את ההזדמנות ופגעו בכל הכוח.
מרחביה הספיק לעלות בקשר ולאמר: "קודקוד . נפגעתי, זקוק לחילוץ". קליין ארגן חוליה עם חובש, וביצע בדיוק את אותו איגוף שביצע מרחביה. קליין הגיע למרחביה, יחד עם הקשר יוחאי ריעני והתחיל מיד לחלק פקודות להשיב אש ורימונים. הוא ישר תפס בעצמו את הרגליים של מרחביה וצעק לריעני לתפוס את הידיים. אחד החיילים זרק להם אלונקה. יחד הם העלו את מרחביה על האלונקה, קליין שהיה מפוקס על המשימה לחלץ אותו, תפס את האלונקה מאחור ויוחאי ריעני מקדימה. מסביב שכבו לוחמים שנפצעו.
קליין כרע ברך לפני מרחביה הפצוע. האש שוב הפכה חזקה יותר, כמעט 270 מעלות של אש מכל הבתים מסביב. והכול התרכז למטע שמתחת לחומה שהיה אזור פתוח. המחבלים זרקו רימונים מקרוב וירו ירי צלפים מרחוק וגם ירי פשוט . למרות האש הכבדה שנורתה לעברם כשהגיע קליין לחבריו הפצועים הוא החל מיד לטפל בהם. קליין מצליח להשכיב את מרחביה כבר חצי גוף על האלונקה, לפתוח לו את החולצה. לפתע נזרק רימון סמוך לחיילים. קליין שראה את הרימון מתגלגל לכיוון חייליו, זינק על הרימון והגן בגופו על חייליו תוך שהוא קורא: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
חייליו היו בטוחים שנפח את נשמתו אך ברגע האחרון, כשסרן איתמר כץ - מי שתפס פיקוד על הכוח - התקרב לעברו, הרים קליין את ידו והעביר לכץ את מכשיר הקשר המוצפן שלו - ה"ורד הרים".
רס"ן רועי קליין נפל ב- א' באב תשס"ו ונקבר בהר הרצל ביום הולדתו ה- 31 ב' באב תשס"ו "עמו עוז ותושיה לו" (איוב י"ב ט"ו)
רב-סרן רועי קליין ז"ל הראה דבקות במשימה, אחריות, דוגמה אישית ורעות.
תיאור המעשה: בתאריך א' באב התשס"ו (26 ביולי 2006) נתקלה פלוגה ג' של גדוד 51 בעשרות רבות של מחבלים במרחב בנת ג'בל. במהלך הקרב, שנערך בשטח נחות, נהרגו שבעה מלוחמיה, ובכללם- הסמ"פ ואחד המ"מים, ונפצעו 24 לוחמים, ובהם המ"פ ומפקדים אחרים. סגן מפקד הגדוד, רס"ן רועי קליין, חבר לכוח החוד הפלוגתי מששמע כי המ"מ, מפקד הכוח הקדמי, נפגע וכי בכוח שנכנס לשטח השמדה יש הרוגים ופצועים. רס"ן קליין רץ קדימה תוך כדי לחימה ופיקד על הקרב מלפנים. הוא פקד על הלוחמים להשיב אש, חילק גזרות ומשימות ועסק בחילוץ הנפגעים משדה הקרב- הכול תחת אש עזה של מקלעים ומחי רימונים. כשזיהה רס"ן קליין כי המ"מ פצוע קשה, התקדם לעברו והורה לחיילים שסבבו אותו לירות לעבר המחבלים הנמצאים מעבר לחומה. לאחר העלאת המ"מ על האלונקה, נזרק רימון מעבר לחומה. לאחר העלאת המ"מ על האלונקה, נזרק רימון מעבר לחומה והתגלגל סמוך לאלונקה באופן שסיכן את כל הלוחמים שבקרבתו, כולל הפצוע. רס"ן קליין הגן בגופו על חייליו מפני הרימון והוא נהרג וקריאת "שמע ישראל" בפיו.
רב סרן רועי קליין ז"ל הראה במעשיו רוח לחימה, יוזמה, קור-רוח ואומץ לב עילאי תחת אש.
על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל, התש"ל 1970